את הביקור במרכז אפשר להעשיר בהרצאה ממיטב המרצים של האקדמיה. ההרצאות שלנו מציעות העמקה במגוון נושאים: עבודת האקדמיה, סוגיות לשוניות, היבטים מפתיעים בתחיית העברית ועוד. רוב ההרצאות מתאימות הן לקהל הרחב הן לאנשי לשון, ומקצתן ייעודיות לעוסקים בתחום.

עבודת האקדמיה ואתגרי העברית במאה ה־21 –​ ​ לשם מה הוקמה האקדמיה ללשון העברית ומדוע היא נקראת 'אקדמיה'? למה בכלל צריך מינוח עברי? על פי מה קובעים את התקן הדקדוקי? וכיצד מגיבה העברית לשינויים חברתיים? – על  "רֹאשַׁת עִיר", "כָּרֶסֶת", "גִּזְלוּת דַּעַת" ומונחים אחרים המספרים את אתגרי העברית העכשווית.

מענה לשון: על תשובות האקדמיה מן הפרט אל הכלל – ​​איך נקראת צאצאית האתון? האם אומרים 'לרכב' או 'לרכוב'? מה הן 'רבידות' ומהו 'תתתן'? ומה מצב הצבירה של קצפת? בהרצאה ניחשף למגוון השאלות המרתקות שהאקדמיה מקבלת מן הציבור הרחב, נראה כיצד משיבים עליהן ונבין למה הן כל כך חשובות לנו.

"אימא, תסגרי את השואג אבק": שיבושי לשון של ילדים – ​ הרצאה ברוח הספרון בשם זה שיצא בהוצאת האקדמיה ללשון העברית בשיתוף פעולה עם "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם". נדבר על "חוכמות" מילוליות של ילדים בגיל הרך, על חידושי מילים של מבוגרים ועל הקשר המעניין ביניהם.

אליעזר בן־יהודה: האידאולוג שהפך למותג –​ בהרצאה נסקור את מפעל חייו של האדם שנודע כמחיה השפה העברית, נבדוק באילו אפיקים פעל כדי להגשים את חלומו ונחשוף חומרי ארכיון נדירים.

חלוצות העברית: הנשים במפעל תחיית הדיבור העברי –​ בהרצאה נעסוק בָּאימהות, בַּיוצרות, בנשות החינוך ובפעילות הציבור שהיו שותפות ב'פלא תחיית הדיבור העברי'. נדבר על אתגרי הניתוק משפת־האם, ההוראה ללא שירים וסיפורים ושפה אחת מלכדת, ויצירה עברית נשית בסביבה עוינת ומלגלגת.

נַד נֵד: שירי הילדים הראשונים בעברית –​ ​איך מנהלים גן ילדים עברי בלי שירים עבריים? אילו שירי ילדים נכתבו בשנים הראשונות של החינוך העברי ומה עלה בגורלם במרוצת השנים? בהרצאה נבחן את הניסיונות הראשונים לכתוב שירי ילדים עבריים בסוף המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים, נשמע עדויות היסטוריות מפי הגננות הראשונות, ונבדוק מה הייתה חשיבות השירים בתהליך התחייה של העברית.

זה לא משחק ילדים: החינוך העברי ותחיית הדיבור העברי –​ ​בהרצאה נבחן את תרומת החינוך העברי לחידוש הדיבור העברי, נבדוק עם אילו אתגרים התמודדו הגננות והמורים העבריים הראשונים, ונתוודע למהלכים שהובילו לניצחון העברית במלחמת השפות.

כרטיס ההצלה העברי: החינוך העברי באירופה בין מלחמות העולם –​ ​בהרצאה נתוודע למערכת החינוך העברי השוקקת באירופה שבין מלחמות העולם. נבחן את תרומתה ליצירת דור של ציונים עברים ולהצלת רבים מן הגורל המר בשואה, ונעמוד על יחסי הגומלין בינה ובין המרכז העברי בארץ ישראל.

אברהם שלונסקי: פייטן, ליצן וחדשן –​ ​​בהרצאה נכיר את לשונו היצירתית של המשורר אברהם שלונסקי, ש"אִגרוף" ו"בימוי" הם רק שניים מחידושיו. נראה כיצד הוא העשיר את מילון הקללות העברי, ונבדוק מה הייתה דעתו על האקדמיה ללשון העברית.

בין מלכת שבא למלך שלמה: מה הקשר בין האמהרית והגעז לעברית של ימינו? –​ ​​אמהרית וגעז (האתיופית העתיקה) הן שפות שמיות, ענף שגם העברית משתייכת אליו. בהרצאה נשאל מה אפשר ללמוד מן השפות השמיות של אתיופיה הרחוקה על העברית של היום ונגלה תופעות מרתקות מעיון באוצר המילים, ההגייה והתחביר שלהן.

על שפת השיר: מילים שהורתן בשירה –​ ​​מאין הגיעו לעברית הגה המכונית וסגל הנבחרת? ומדוע נקרא עץ השקד דווקא שקדייה? בהרצאה נסקור מילים וצירופי לשון שהתגלגלו לעברית דרך שירים ופיוטים, חדשים ועתיקים.

ממתושלח ועד תום: על שמות פרטיים בעברית לאורך הדורות –​ ​​לפי מה בחרו ההורים בתנ"ך את שמות ילדיהם? ומה מאפיין את השמות שניתנו במושבות הראשונות בתקופת התחייה? בהרצאה נסקור את תולדות השמות הפרטיים בשפתנו, ונגלה מקורות מעניינים לשמות הרגילים במחוזותינו.

אל תוך "מאגרים" — סדנה (ייעודי לאנשי לשון ולחוקרים וסטודנטים במדעי הרוח) – אתר "מאגרים" של האקדמיה ללשון העברית מכיל אוצר עצום של הספרות העברית לדורותיה ולגווניה. הטקסטים מבוססים על כתבי היד המשובחים של החיבורים או על דפוסים ראשונים. הם מנותחים לפי ערכים מילוניים, ובכך יוצרים קונקורדנציית ענק ליצירה העברית ומעמידים כלי מחקר חשוב לרשות החוקרים ושוחרי העברית. בסדנה נכיר את האתר על שימושיו העיקריים: חיפוש מילים ועיון בחיבורים. נתנסה בחיפושים בסיסיים: מילים, צירופים פשוטים ושורשים, ונעמיק בחיפושים מורכבים: סינונים, חתכים, צירופים חכמים, שכנויות ועוד. כן נלמד על אפשרויות שמירה ועבודה עם מובאות. הסדנה כוללת גם רקע כללי על אודות מפעל המילון ההיסטורי. 
משך הסדנה: שעה וחצי 
הנחייה: איילת הראל, מרכזת מפעל המילון ההיסטורי

קולות מן העבר: מחזורי החיים של אוסף בר־אדון (ייעודי לאנשי לשון ולחוקרים וסטודנטים במדעי הרוח) –​ ​​ב־2019 נמסר לאקדמיה ללשון העברית אוסף קולי נדיר של ראיונות עם עשרות אנשים שהיה להם חלק בתחיית הדיבור העברי. באוסף שמורות הקלטות של נשיאים וראשי ממשלה, בלשנים, חלוצים, מורים וגננות מדור המייסדים של מערכת החינוך העברית ועוד. בהרצאה נאזין להקלטות נבחרות, נתאר את תהליך ההיווצרות של האוסף ונלמד על חשיבותו.

בעקבות אוסף מסורות הלשון של קהילות ישראל (ייעודי לאנשי לשון ולחוקרים וסטודנטים במדעי הרוח) – בשנים האחרונות קיבלה האקדמיה ללשון העברית אוסף נדיר ומיוחד: אלפי הקלטות ישנות של מַסְרָנִים מכל קהילות ישראל הקוראים במקורות הקלסיים: המקרא, ספרות חז"ל ועוד. בהרצאה נחשוף מה אפשר ללמוד מההקלטות האלה על מסורות ההגייה של העברית והארמית שהילכו בקהילות ישראל בשנות הגלות הארוכה, ונלמד על לשונות היהודים שהיו בשימוש בתקופה שהעברית לא הייתה מדוברת ועל האופנים שנקראו בהם כתבי הקודש. 
מרצה: ד"ר דורון יעקב, הממונה האקדמי על אוסף המסורות.